טל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להבאת ראיות לסתור.

התובע מבקש כי ביהמ"ש יאשר הבאת ראיות לסתור את קיבעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.3.11.

התובע עבר תאונת עבודה ביום 14.10.07, בעקבותיה נחבל והתלונן על כאבים בצוואר ובחילות.

הדיון יתמקד בטענות התובע לעניין הטנטון שהוא סובל ממנו.

רקע עובדתי לבקשה;

1. החלטת הוועדה הרפואית הראשונה מיום 13.10.08: בפני הוועדה הונחו מסמך חדר מיום מיום 14.10.07 ו- איושר רופא א.א.ג. מיום 6.1.207.

הוועדה דרשה קבלת חווד של נוירולוד ורופא א.א.ג. והתכנסה בשנית ביום 11.3.09 ועמד בפניה חוו"ד מיום 22.2.09 של ד"ר מרואן כרם ו- חוו"ד מיום 1.9.08 של נוירולוג ד"ר למברג.

הוועדה קיבלה את מסקנות המומחים וקבעה 0% נכות צמיתה.

2. החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.2.2010: הוועדה החליטה כי רופא א.א.ג. שדן בעניינו של התובע והמליץ לקבוע שהנכות אינה נובעת מהתאונה.

בפני הוועדה עמד המסמך של פרופ' יוכאימס וכן חוו"ד של ד"ר כרם מרואן, בנוסף למסמך מיום 14.8.08, דו"ח מיון ובדיקת EMG מיום 27.1.09.

פרופ' שצ'ופק כתב בייעוץ כי התלונה הראשונה של התובע מופיעה ביום 6.12.07, הדבר מנתק את הקש"ס עם התאונה מאחר ובעיה כזו היתה גורמת לתובע לחפש מזור רפואי לפני תאריך זה , בנוסף, בדיקות התובע האוטונוירולויגיות היתה " תקינה וה- EMG אינה מראה פגיעה וסטיבולרית באשר לטנטון הרי לנפגע ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו צדדי שיכול לבוא עם טנטון אולם העובדה שתלונות הטענטון מתועדות לראשונה רק חודשיים לאחר התאונה והנפגע לא חיפש מזור לבעיה למרות שלפע תלונותיו הטנטון קבוע והגיוני שמפריע לו בתפקוד מצביעים על כך שהטנטון לא נגרם עקב תאונת הדרכים וגם אינו בדרגה חמורה של טנטון קבוע"

לאור המורם היועץ שלל את הקש"ס עם התאונה.

3. החלטת ביה"ד לעבודה מיום 23.11.10 התובע פנה לביה"ד לעבודה בערעור על החלטת הוועדה, וביה"ד לעבודה החליט בהסכמת הצדדים כי, עניינו של התובע יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתזמן את התובע ליועץ א.א.ג. פרופ' שצ'ופק ויתייחס לטענות לפיהן התובע התלונן כבר ביום 12.11.07 בפני רופא משפחה על צפצופים באוזניים ולמכתבו של פרופ' יוכאימס אשר קבע קש"ס עם התאונה ונכות של 10%, ותחליט הוועדה במצבו של התובע לאחר קבלת דעת היועץ.

4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים השניה ביום 6.3.11: הוועדה הרפואית לעררים דחתה את ערעורו של התובע. הוועדה קבעה לתובע אפס אחוזי נכות בעקבות חוות הדעת של פרופ' שצ'ופק.

בפני הוועדה לעררים עמד פסק דינו של ביה"ד לעבודה וחוות דעתו של פרופ' שצ'ופק. והתובע ציין בפניה כי לפני התאונה לא סבל מטנטון, אולם הוועדה החליטה כי לאחר שעיינה בחוות דעתו שלפרופ' שצ'ופק כי אין קש"ס בין התאונה לתונות הטנטון

חוות הדעת של פרופ' שצ'יפק מיום 3.1.11: המומחה בדק את התובע וקבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונות התובע אודות הטנטון.

בפני פרופ' שצ'יפק הונח פסק דינו של ביה"ש לעבודה מיום 23.11.10 וכן אישור של פרופ' יואכימס מיום 17.5.09 אודות נכותו של התובע והקש"ס עם התאונה. בנוסף הונח בפניו המסמך מיום 12.11.07 של רופא המשפחה ד"ר אסלאן אוסאמה לפיו התובע מתלונן על רעשים באוזניים.

פרופ' שצ'יפק בחן את המסמכים ואת תלונות התובע והחליט ע"פ הידע הרפואי שלו כי תלונותיו של התובע אינן מתיישבות עם המצב הידוע של טנטון. ראשית טנטון מופיע מס ימים לאחר התאונה והמועד שבו פנה התובע נחשב למאוחר כי טנטון קבוע היה מפריע מאד לתובע ולא מאפשר לא לחכות בחיפושו אחר מזור רפואי. שנית, בדיקות התובע הנוירולוגיות הראו כי אין בסיס לתלונותיו אודות הסחרחורת ומכאן הוא הסיק כי התובע אינו אמין בתלונותיו.

פרופ' שצ'יפק לא התעלם מהמסמך הראשוני מיום 12.11.07 והזכיר אותו בנימוקיו כנימוק אשר מפריך את טענת התובע ושולל את הקשר הסיבתי בין התלונה לתאונה, לדעתו פניה זו נחשבת למאוחרת ואם היה טנטון קבוע סביר כי התובע היה מחפש מזור רפואי לפני מועד זה.